הבחירה המרגשת של ילד בסדנה - ואיך היא נגעה בי

לא מזמן, הגיע אליי לסדנה בסטודיו ילד בן 12, הוא כמובן לא בא לבד, אלא יחד עם משפחתו שבאה לביקור קצר בארץ.

כחלק מהפעילויות שלהם בביקור, הם בחרו להגיע לסדנה שלי (שזה לכשעצמו מרגש אותי). 

הם באו, הילד אמו ואחותו וגם סבא וסבתא, לשלוש שעות של יצירה משותפת.

מתוך כל האפשרויות, של סדנת גינה בצלחת, שבה בדר"כ מכינים צלחת קרמיקה עם הטבעות של פרחים וצמחים אמיתיים, הוא בחר ליצור דווקא פריטים שמקושרים ישירות לזהות היהודית שלו: חמסה עם ברכת "יברכך ה' וישמרך", מזוזה, ומפת ארץ ישראל עם הכיתוב "אין לי ארץ אחרת".

הבחירה הזו, דווקא בגיל ההתבגרות, גיל של חיפושים, ניסיונות ובדיקת גבולות, הייתה כל כך מיוחדת בעיניי. הוא בחר להתחבר חזק לשורשים שלו, ולתרגם את זה ליצירה אישית, מלאת משמעות ובעלת מסר חזק. ואני, ממש התרגשתי.

הידיים שלו עבדו ברוך, אבל היה בהן גם ביטחון. העיצוב של החימר וההטבעה של פרח נראו כאילו הוא יודע בדיוק מה הוא רוצה לומר. דרך החומר הוא שיקף את מה שבוער בלב, אהבה, זהות ושייכות.

בשבילי, זה רגע שמזכיר לי למה אני עושה את מה שאני עושה.

הסטודיו שלי הוא לא רק מקום ליצירה,  הוא מקום לחיבור. בין אנשים, בין דורות, ובין כל אחד לעצמו ולשורשים שלו.

וכשמגיעים לסטודיו, מגלים שזה הרבה מעבר ליצירה. זה מפגש עם עצמך ועם מה שחשוב לך באמת.

בתמונות,  שלוש היצירות שבחר להכין. כל אחת מהן מספרת סיפור קטן של שורש, של בית, ושל אהבה לארץ, וגם חלק מהיצירות הנוספות שיצרו באותה הסדנה.

ותוך כדי שאני מסתכלת עליהן, חשבתי – כמה עוצמתי זה לראות ילד שמצייר לעצמו שורשים.

וזה גרם לי לתהות,  אילו יצירות אתם הייתם בוחרים כדי לספר את הסיפור שלכם?

ואם גם אתם רוצים לחוות רגע כזה של יצירה וחיבור כמשפחה,  מוזמנים להצטרף לסדנה משפחתית בסטודיו לקרמיקה.  כל הפרטים בקישור: סדנת קרמיקה גינה בצלחת בסטודיו של אורלי פיטל